כל מה שצריך לדעת על תקן 1142 (ת"י 1142) למאחזי יד

תקן 1142 של מכון התקנים הישראלי מגדיר את הדרישות הבטיחותיות וההנדסיות למאחזי יד, כלומר לאלמנטים שנועדו לסייע לאדם באחיזה בעת עלייה, ירידה או תנועה באזורים שבהם קיים שינוי גובה. מטרת התקן היא להבטיח אחיזה נוחה, רציפה ובטוחה לכל משתמש, כולל ילדים, קשישים ובעלי מוגבלויות.

כך ניתן למנוע מצבים של החלקות או אובדן שיווי משקל. התקן עוסק בין היתר במיקומו של המאחז ביחס למדרגות או לרצפה, בצורתו, בעמידותו בפני עומסים ובחומרי הגלם מהם הוא עשוי.

גובה מאחז היד על פי התקן

גובה מאחז היד הוא אחד המרכיבים המרכזיים בבטיחות ובהנגשה של מדרגות ומעברים. לפי תקן 1142 הגובה הרצוי למאחז יד נע בין 90 ל-105 ס"מ ונמדד מקצה המדרגה או מהמפלס שממנו עולה המשתמש ועד לנקודה העליונה של המאחז.

טווח זה נועד להתאים לממוצע הגובה והאחיזה של רוב המשתמשים, כך שהמאחז יהיה נגיש ונוח גם לאנשים נמוכים יחסית וגם לגבוהים יותר. כך נשמרת אחיזה יציבה שאינה מצריכה כיפוף מוגזם או הרמה של הידיים ויציבה טבעית ובטוחה בזמן התנועה.

בנוסף, התקן ממליץ שבמקומות ציבוריים או באזורים המשמשים אוכלוסיות מגוונות, יותקנו מאחזים כפולים: אחד בגובה סטנדרטי ואחד נמוך יותר, סביב 75 ס"מ – כדי לאפשר שימוש גם לילדים או לאנשים עם מגבלות תנועה.

הגובה האחיד לכל אורך גרם המדרגות חשוב במיוחד, כיוון ששינויי גובה פתאומיים יוצרים בלבול ותחושת חוסר יציבות. לכן, בכל מקום שבו יש שינוי בשיפוע או במפלס, יש לשמור על המשכיות קו הגובה של המאחז באופן שמלווה את המשתמש בבטחה מתחילת העלייה ועד סופה.

רציפות מאחז היד

רציפות המאחז היא עיקרון בסיסי בתקן, שמטרתו למנוע מצבים שבהם המשתמש נאלץ לשחרר את האחיזה באמצע הדרך. מאחז יד תקני אמור ליצור קו רציף אחד, ללא הפסקות, לכל אורך גרם המדרגות או המעבר. גם כאשר יש פניות או שינוי כיוון, יש להמשיך את המאחז כך שיתאים לצורת התנועה, מבלי לנתק את האחיזה. הרציפות מבטיחה שהמשתמש יוכל להישען ולתמוך בעצמו באופן עקבי, גם במקומות שבהם יש שינוי בזווית או בצורת הקיר.

בתכנון נכון, יש להימנע ממאחזים שמפסיקים באמצע, נקטעים על ידי עמודים, או מסתיימים בפתאומיות ללא סיום מעוגל. תקן 1142 גם מבהיר כי המאחז צריך להימשך מעט מעבר למדרגה הראשונה והאחרונה, כדי לספק אחיזה יציבה לפני תחילת העלייה ואחרי סיומה. ההמשכיות הזו מעניקה למשתמש ביטחון, מפחיתה סיכון להחלקה ומסייעת במיוחד לקשישים ולאנשים עם בעיות שיווי משקל.

עובי וצורת מאחז היד

הצורה והעובי של מאחז היד נועדו להבטיח אחיזה נוחה, טבעית ובטוחה ככל האפשר. לפי תקן 1142, מאחז היד צריך להיות עגול או בעל קווים מעוגלים, כך שהיד תוכל להקיף אותו בקלות מבלי שהאחיזה תהיה מאומצת או תגרום ללחץ לא אחיד על האצבעות והאמה.

הקוטר המומלץ לרוב נע בין 3 ל-5 ס"מ, קוטר שמאפשר אחיזה טובה גם לאנשים בעלי ידיים קטנות וגם לבעלי ידיים גדולות. מאחז עבה מדי יקשה על אחיזה מלאה, בעוד שמאחז דק מדי לא יספק תמיכה מספקת בעת עליה או ירידה.

צורת המאחז צריכה להיות חלקה, ללא בליטות, זוויות חדות או חריצים עמוקים, כדי למנוע פציעה ולהקל על ניקוי ותחזוקה.במקומות שבהם נדרש עיצוב מיוחד או שימוש בחומרים דקורטיביים, חשוב לשמור על עקרונות הבטיחות של התקן גם אם הצורה מעט שונה. למשל, באלומיניום, בעץ מעובד או בנירוסטה. הצורה והעובי אינם רק עניין אסתטי אלא רכיב פונקציונלי שמבטיח את היכולת לאחוז היטב ולשמור על שיווי משקל לאורך זמן.

חיבור ועמידות

מאחז היד חייב להיות מחובר באופן יציב וחזק אל הקיר או אל המבנה שאליו הוא מוצמד. תקן 1142 קובע כי החיבורים צריכים לעמוד בעומסים אופקיים ואנכיים מבלי להתעקם, להתנתק או להתרופף במהלך השימוש.

המשמעות היא שעל כל נקודת חיבור להיות מבוססת היטב, בדרך כלל בעזרת ברגים, תומכים או תושבות מתכת, ועל המרווחים ביניהם להיות קבועים לפי הוראות התקן, כדי להבטיח חלוקת עומס אחידה.

התקן מתייחס גם למקרים בהם המאחז מותקן על קיר גבס, זכוכית או חומר קל, ומחייב חיזוק מיוחד או תושבת נושאת עומס נפרדת.

בפן העמידות, התקן דורש שמאחזי יד יהיו עשויים מחומרים עמידים בפני חלודה, שחיקה ופגעי מזג האוויר - במיוחד כשמדובר בהתקנה חיצונית. לכן, נירוסטה, אלומיניום וציפויי אבקה אלקטרוסטטיים הם בין הבחירות הנפוצות.

בנוסף, יש לוודא שהמאחז אינו מתעוות בחשיפה לחום או לקור וששכבת הציפוי שלו אינה מתקלפת. חיבור ועמידות נכונים מבטיחים שהמאחז לא רק יספק אחיזה נוחה ביום ההתקנה, אלא יישאר יציב ובטוח לשימוש במשך שנים רבות.

מעוניינים במאחז יד? התקשרו אלינו לטלפון 0778048340 תקן משלים 1918 למאחזי יד

תקן 1918 הוא תקן משלים לתקן 1142, והוא עוסק בהיבטי נגישות במבנים ציבוריים ובסביבת מגורים. החלק הרלוונטי למאחזי יד מגדיר התאמות הנדרשות עבור אנשים עם מוגבלויות, ובפרט עבור מי שמתניידים בעזרת מקלות הליכה, קביים או כסאות גלגלים. לפי התקן, יש להקפיד על גובה מאחז שמתאים גם למשתמשים נמוכים יותר, על רציפות מלאה לאורך המעבר ועל ניגוד צבעים בין המאחז לקיר כדי לסייע בזיהוי חזותי. בנוסף, מאחז היד חייב להיות נעים למגע, לא מחליק ועמיד בפני לחות, כדי לאפשר שימוש בטוח גם בתנאים משתנים. תקן 1918 מדגיש כי מאחזי היד אינם רק אמצעי בטיחות, אלא גם חלק מהנגשת הסביבה לציבור הרחב, מתוך מטרה לאפשר לכל אדם לנוע בבטחה ובכבוד.

לסיכום:

·         תקן 1142 עוסק בדרישות הבטיחות והעיצוב של מאחזי יד במדרגות ובמעברים.

·         המאחז צריך להיות בגובה נוח, אחיד ורציף לכל אורכו.

·         המאחז חייב לאפשר אחיזה טבעית ובטוחה, עם צורה חלקה ובלי בליטות חדות.

·         החיבורים של מאחז היד צריכים להיות יציבים ועמידים לאורך זמן, גם בתנאי חוץ.

·         תקן 1918 המשלים מוסיף דרישות נגישות, כמו ניגוד צבעים והתאמה לאנשים עם מוגבלויות.